מיכל מספרת במילים הכרזימטיות שלה:
"נקודת המפנה והקמת PlayFul קשורות בתהליך אישי שעברתי. בגיל 29 סיימתי תואר שני בהצטיינות עם מאסטר באימפרוביזציה, שהתבסס על העובדה שלימדתי בסמינר הקיבוצים, מה שהתחיל אז את העסק של היום.
אבל העניין המרכזי היה קשור בהשתנות פנימית שעברתי. דווקא כשהגעתי לשיא לימודי הטיפול, הבנתי ששכחתי את עצמי ואת הילדה שהייתי. יצאתי למסע להחזיר אותה. השקעתי יותר זמן ואנרגיה בגילוי המשאבים שלי והזנתם. בפיתוח שפות שהיו בהזנחה כמו - גוף, מוסיקה, הבעה רב תחומית שאינה רק מילולית. ובכללי, למצוא את החופש שלי. את הזמן שלי. את מיכל שאינה "מתפקדת" במסגרות, שפחות איכפת לה מאחרים, שפחות מטפלת בכולם ולוקחת אותם בחשבון.
את מיכל הילדה. הילדה שמעולם לא ממש הייתי.
כך חילצתי בתוכי ילדה פרועה, חופשית, שטותית, נאמנה לעצמה, פורצת מחסומים. דברים שהיו שם, אבל במידה מועטה או פחות נועזים. חיזקתי את הקול שלי. חזרתי גם לשיר והחלטתי לחזור לקדמת הבמה. להיות זמרת , שחקנית, כמו שחלמתי. ולא מטפלת. תקופה ארוכה לא לימדתי והנחתי. סירבתי לקחת תפקידים כאלה, רציתי לחזק ולשמור על הילדה החדשה הזאת. כשהבשילה, חזרתי ללמד אבל הפעם אחרת. כך נולדה PlayFul! מאינטגרציה בין הדמויות השונות שבתוכי. עם רוח חדשה פורצת וילדית, ששמה דגש על הוויה יצירתית וחופש ביטוי יותר מהכל , יחד עם שלל השפות שרכשתי בשנים של ניסיון, לימודים ומחקר- מעולמות של משחק, תנועה, מוסיקה ופיתוח קול, אימפרוביזציה, תיאטרון פיזי וגם טיפול"
